נכתב ע"י: מגמה ירוקה Green course סטודנטים בשביל הסביבה
"אורגני אורגינל !"
עלון פשוט המסביר על קצה הקלשון
איך אפשר לגדל מזון אמיתי בשיטה סביבתית.
עובדים ביחד עם האדמה לא נגדה…
אחת מההנאות הגדולות ביותר היא לקטוף עגבנייה טרייה משדה לאכול אותה כמו שהיא בלי לשטוף או לחשוש מרעלים. כיום כבר ניתן לעשות את זאת בעולם וגם בארץ במקומות רבים.
זה הכי בריא לאכול מזון בריא שגדל בקרקע בריאה, דרך אינטראקציה בריאה בין צמחים-קרקע-ובעלי החיים וזהו למעשה העיקרון הבסיסי בחקלאות האורגנית.
בארבעת העשורים האחרונים התעורר העולם המערבי לסכנות והבעיות הבריאותיות, הסביבתיות והחברתיות שיצרה ויוצרת החקלאות הקונבנציונלית המוכרת: זיהום קרקע, מקורות מים והרעלת שרשרת המזון המקומית, שאריות רעלי הדברה בירקות ופרות, יצירת סופר-חרקים, איבוד קרקע בשל עודפי חומרי הדברה ודשנים סינתטיים, הידוק קרקע בגלל עודף מיכון, ניצול משק חי בצורה לא הומנית והפקת בשר חסר ערך תזונתי, פליטת כוח עבודה מקומי, התפרקות הקהילה החקלאית ועוד…
פעם החקלאות המוכרת הייתה למעשה חקלאות אורגנית השואפת לחקות את תהליכי הטבע היוצרים את שיטת הגידול הבריאה ביותר לכל המשתתפים בתהליך גידול המזון. החקלאות האורגנית כיום היא מצבור של שיטות וגישות חקלאיות המבוססות על הידע המצטבר בן אלפי השנים של חקלאים ואיכרים, בנוסף להבנה מחודשת- מדעית, ביו-אקולוגית וחברתית- שהחלה לצמוח באירופה ובארה"ב בעקבות עבודתו של רודולף שטיינר והחקלאות הביו-דינמית, וספרה המהפכני של ג'יין קארסון
'אביב דומם'.
כל הגישות הללו שמות דגש עיקרי על שימור פוריות הקרקע.
עם יישום גישות אלו אין צורך בשימוש בכימיקלים סינתטיים להדברה ודישון, אין מונו-קולטורה אלא גידול מגוון של מספר גידולים וזנים עלפני שטחים מחולקים, משק החי משולב במשקים האחרים בעישוב ובדישון ומנוהל לרווחת החי, מתקיים שימוש בזרעים מקומיים מובחרים ולא בזרעים מהונדסים גנטית.
המשק אינו נחשב לבועה ולמכונת כסף אלא למקום בו הקרקע, הצמחים, בע"ח הקהילה והסביבה משתלבים.
הגינה או שדה הירקות נבנה כבמה עליה משחקים בקטריות, שלשולים, עגבניות ופלפלים, עשבים ופרחים ואפילו צפרדעים ונחליאלים.
במאי המחזה הוא החקלאי או הגנן אשר רואה את פוריות הקרקע כמוטיב המרכזי, ואת השילוב עם הסביבה כמסר הישיר הגלום בהצגה.
שמונת המרכיבים החשובים ביותר בגידול אורגני הם:
* קומפוסט
* חיפוי
*זבל ירוק
* גידול משותף
* רוטציה
* טיפול משולב במזיקים
* זרעים מקומיים
המרכיב השמיני מורכב מהרבה מאוד התבוננות, התמדה ואהבה.
קומפוסט, Compost
הוא דשן אורגני שנוצר מפירוק ארובי של : שאריות ירקות, מגזם צמחים או עלים יבשים, כבול או קרקע מקומית וזבל פרות, כבשים, אווזים או במקרה שלנו בפקולטה -עזים !
לערמת הקומפוסט דרוש אוויר, מים וטמפרטורה חמימה לשם פירוק ארובי מלא, לכן אנו מערימים אותה ולא קוברים, משקים אותה מידי שבוע במידה ולא ירד גשם, ושמים בה גם עלים יבשים ולעיתים מכסים אותה בהם.
החומר האורגני בערמה מתפרק בצורה ארובית לכן לא משחרר גז אמוניה מצחין והמיקרואורגניזמים, בקטריות, פרוטזואה, שלשולים, נדלים ואורי כדורי שונים יוצרים, לאחר כשלושה עד ארבע חודשים, דשן טוב שמתאפיין בטמפרטורה בין 40-50 מעלות צלזיוס, תצורה פירורית, צבע שחור, וריח אדמת יער לאחר הגשם.
דרושות שלוש ערמות קומפוסט בגן האורגני שלנו:
ערמה רעבה- קולטת בצורה שוטפת שאריות ירקות (מהמטבח או מהירקן), גזם עשבים (מהגינה או הגנן הפקולטה) וזבל עיזים (מהדיר).
ערמת ביניים- הקולטת את הקומפוסט הבשל חלקית מתחתית הערמה הרעבה לאחר שזו גדלה מעבר למטר וחצי ו/או לאחר כשלושה ארבעה שבועות.
ערמה מתבשלת- בונים בתחילת העונה (עכשיו) כערמה הראשונית, לא מוסיפים ולא גורעים, משקים פעמיים בשבוע אם אין גשמים, והופכים פעם בחודש.
איך בונים ערמת קומפוסט?
מניחים שכבות שכבות של :עלים-שאריות ירקות–חול/כבול-זבל עיזים ושוב עלים-שאריות ירקות-חול/כבול-זבל עיזים וכן הלאה וכן הלאה עד לגובה מטר וחצי בערך, וקוטר 2.5-3 מטר.
( ניתן להוסיף גם עפר עצים ותמציות צמחים ).
מה אסור לזרוק לערמת הקומפוסט:
שאריות בשר או חלב, פלסטיקים, בטריות ומורים לסטטיסטיקה.
לערמת קומפוסט חייב להתמנות מישהו או מישהי שיהפוך ויעביר מידי חודש את הקומפוסט בערמה הרעבה וערמת הביניים, וישקה, אם אין גשם, פעמיים בשבוע.
תה קומפוסט– מידי פעם נכין משרה עשירה בנוטריינטים אתה נשקה את השתילים הצעירים. משרה כזו מורכבת מקומפוסט בשל (דלי אחד מלא) או/ו 1 ק"ג עשבים או צמחים טריים (ניתן להשתמש בכמויות הריחן שבגינה) המושמים בתוך שק פשתן (שקית התה) אל תוך חבית 10 ליטר מים (כוס התה ). נערבב פעמיים ביום ונחכה לתסיסה לאחר כיומיים שלושה ונשקה את הגידולים.
חיפוי ,Mulch
לחיפוי אשר מניחים מעל ומסביב לגידולים יש מספר תפקידים חיוניים ומשמעו שיטת עיבוד קרקע עי' כיסוי בעזרת חומרים צמחיים ודוממים. ניתן להשתמש בעשבים יבשים או טריים, עלים, פיסות עץ, אצטרובלים, שאריות גידולים חקלאיים כמו קש וחציר בר, כסחת דשא או אבנים.
כך יוצא שאין לנו צורך להשתמש במדביר עשבים, להפך, העשבים הופכים לפתרון ולמתנה של הטבע. ניתן גם לפזר חיפוי-קומפוסט, composting sheet, בו ישנו שילוב של קומפוסט בשל ועשבים או עלים יבשים.
יתרונות החיפוי הם בשמירת לחות והורדת טמפרטורת קרקע; מניעת סחף מי-גשם ורוחות; צמצום התאדות לחות קרקע; חסימה יחסית של צמיחת עשבים פולשניים או רעילים; מזון למיקרואורגניזמים בקרקע ושינוי המיקרו-אקלים מסביב לשתיל. לא מומלץ להשתמש במחטני אורנים, בעלי אקליפטוס, ועלים של אגוז המלך פקן וצאלון משום שהם מכילים חומרים הדומים בתכונותיהם לקוטלי עשבים). באורגנית של מגמה נבנה ערמת חיפוי מסודרת בה נשתמש בצורה אינטנסיבית בערמות הקומפוסט ובערוגות הירקות.
גידולי זבל ירוק – Green Manure
גידולי זבל ירוק או גז"י מעשירים את הקרקע במחזורי החורף-קיץ לפי עונתם, הם נזרעים במשולב עם הירקות והגידולים האחרים ועד לבגרותם הם מהווים חיפוי חי, לאחר בגרותם הם נקצרים שוב כחומר גלם לחיפוי וקומפוסט. נזרעים בעיקר קטניות , legumes, המתקינות חנקן בקרקע: אספסות ותלתן למיניהם, בקיה, עדשים פולי סויה וכדומה.
אנחנו נשתול באורגנית של מגמה –עדשים ותלתנים במעברים ( אין בעיה לדרוך עליהם לאחר צמיחה חלקית ). גז"י אחרים כגון שעורה, שיפון, שיבולת שועל, חרדל, סרפד ובבונג נזרעים גם כגידולים למאכל במשולב עם ירקות או לעיתים ברוטציית גידולים בחלקה אחרת.
גידולי הזבל הירוק נקראים גם גידולי כיסוי, Cover Crops, משום שתפקידם בדומה לחיפוי להעשיר ולהגן על הקרקע העילית בכך שהם יוצרים ניקוז יעיל למי גשמים בשל שורשיהם העמוקים, מונעים בליית קרקע ודוחקים עשבים פולשניים או רעילים בעצם הימצאותם.
ג"זי יוצרים גם אפקט מצל על גידולים נמוכים, מגינים מפני רוחות ומספקים אלטרנטיבה לירקות אם בנמצא חרקים מזיקים.
הם מעודדים עת פריחתם האבקת חרקים בירקות כגון עגבנייה, שעועית, מלון…. בנוסף לכך חלקם, כגון סרפד ובבונג ניתנים אף לשימוש להכנת תמציות הגנה וחיזוק גידולי ירקות.
גידול משותף- Companion Growing
בטבע גדלים הצמחים במגוון מינים בעירוב ובאינטראקציה מתמדת עם הצמחייה, החרקים והמיקרו-אורגניזמים בקרקע. הם מפתחים חיסון, שיטות הגנה וסיבולת למחלות ולחרקים שונים בשל האינטראקציה, החשיפה והעובדה שהם לא גדלים לבד ועם אותם זני הצמח. הצמחים במקרים רבים גם 'עוזרים' אחד לשני בשל תכונות שונות.
בשיטה עתיקה זו משלבים בערוגות גידולים עם עשבים (עשבים רגילים ועשבי תבלין ורפואה) פרחים, וגידולים שונים או זנים שונים מאותה המשפחה. תכונות שונות של צמחים מאפשרות לגנן לסדר בערוגות ולפי עונות ורוטציית גידולים- צמחים שונים לפי תכונותיהם המועילות ולהשיג בזאת חיפוי, דישון, צל, ניקוז, הגנה על הגידולים ועלייה בפרודוקטיביות, במגוון המינים ופוריות הקרקע.
שיטת הצמחים החברים- Companion Planting , נגזרת משיטה זו ויתרונותיה נשקפים בצמחים הפולטים ריחות המשבשים או/ו מבלבלים חרקים טפילים שונים (שום למשל דוחה את חיפושית השעועית, ריחן מרחיק מנהרנים בעגבניות); צמחים המפתים בצבעם או/ו ריחם חרקים ובכך מסיטים אותם מהגידול (כובע הנזיר למשל מושך כנימות עלה); צמחים המעניקים מחסה לחרקים מועילים (שמיר למשל, ימשוך צרעות טפילות ועכבישים הניזונים מזחלי כרוב וחיפושיות מלפפון); צמחים שאינם מתחרים; צמחים גבוהים המצילים על גידולים נמוכים; גידולים שתורמים לקרקע כגון קטניות, ליד צמחים צרכניים כגון כרובית. כך גיוון המינים בגינה יצמח הפרודוקטיביות תעלה והגינה תהייה גם יפה לעין.
רוטציית גידולים –Crop Rotation
זוהי שיטה חקלאית שעברה כבר אלפים בשנים עי' חקלאים המיועדת לאזן את הנוטריינטים של אדמת השדה, לשמור על חיוניות הקרקע והגידולים מפני מחלות, מזיקים וגידול אינטנסיבי של עשבים- כל זאת עי' שינוע מחזורי ותחלופה של הגידולים. המשמעות הבסיסית היא עידוד הגיוון, המקנה יציבות למערכת הביולוגית של השדה.
בחקלאות המוכרת נשתלים אותם גידולים על אותו השטח מידי שנה ושנה- עובדה זו מקלה על חרקים מזיקים או מחלות לפגוע שוב ושוב באותו גידול וביתר עוצמה. החקלאי יקנה וישפוך על הגידולים והקרקע עוד תרסיס הדברה מסוכן ועוד דשן כימי סינתטי כדי לפתור בעיה זו, אך זהו אינו פתרון חכם ולא בריא לאף אחד, לא לחקלאי ולא לעולם.
ברוטציית גידולים מתחלפים הגידולים השונים בכל שנה מחלקה אחת לחלקה השנייה, לפי מחזור עם או נגד כיוון השעון. הגידול המתחלף עם הגידול האחר אינו משתייך לאותה המשפחה בוטנית, בנוסף לכך לשני הגידולים 'היורשים' יהיו צרכי נוטריינטים שונים מהקרקע והם אינם חולקים מחלות או חרקים מזיקים. ככל שהרוטציה ארוכה יותר כך טוב יותר, המינימום המומלץ הוא רוטציה של 3 שנים.
למשל גידולי קטניות יוחלפו בלא-קטניות, כך הקרקע תכיל את תרומת החנקן שהשאירו הקטניות וגידול הזקוק לחנקן כגון עגבניות ייהנה ממנו. השום או הבצל תמיד יהיו לפני כרוביים/מצליבים הרגישים למחלות פטרייה, בשל תכונותיהם הם יפיצו חומרים אנטיספטיים בקרקע וימנעו מחלות פטרייה עת ישתלו הכרוביים או המצליבים בשנה הבאה.
תלתנים ואספסות המסוגלים לדחוק עשבים פולשניים ואשר להם שורשים עמוקים יוחלפו בגידולים הסובלים מגידול עשבים פולשניים ואשר להם צורך באדמה עמוקה ומנוקזת כמו אספרגוס, מלון, עגבנייה…
טיפול משולב במזיקים- Intergraded Pest Management
בעיות של חרקים מזיקים, מחלות ועשבים פולשניים או רעילים מטופלים, בדרך האורגנית, ראשית בצורת טיפול מונע כחלק מהמערכת הכוללת של הגידול: קומפוסט, חיפוי, רוטציה, שילוב הגידולים וצמחים חברים. העבודה המתמדת על שימור פוריות הקרקע, הגדלת מגוון זנים והגדלת האינטראקציה עם הסביבה המקומית הוא הראשון במעלה בכל מה שקשור בטיפול משולב במזיקים. חקלאי ביו-דינמי ותיק בגליל מדגיש שאם למדת את סוד פוריות הקרקע פתרת כ-80% מכלל בעיות המזיקים והמחלות הפוקדות את השדה. צמחים הגדלים עם מספיק מים, על אדמות פוריות עומדים בהתקפות חרקים טוב יותר מצמחים שגדלו באדמות עם מחסור בנוטריינטים, צפיפות ואחידות. במקרה וישנן בעיות מזיקים ישנן כמה שיטות אורגניות לטיפול ב-'בעיה', ולעתים הבעיה היא הפתרון:
* סדר וגהות: שמירת ניקוז ולחות מאוזנת, גיזום, מרווחים בין צמחים, בדיקת שתילים לפני שתילה, קניית זרעים שלא כוסו במדביר (untreated), להיזהר לא לפצוע צמחים, לעבוד עם כלים, לא להיכנס לגינה עת רטובה היא, לנקות כלים מידי פעם. צמחים שמסתמנים עליהם סימני מחלה כדאי לגזום את מוקדי המחלה או לשרשם ולשרפם בצד השדה.
vעשבי רפואה: בכל שדה חשוב לשלב גידול צמחי תבלין ורפואה ניתן להפיק תמציות משום, בצל, סרפד, אקינציאה, בבונג וכדומה כדי לפזר/ לרסס על קרקע מועדת או ששורש מתוכה צמח חולה. תפקיד נוסף הוא בדחיית חרקים עי' הכנת תמצית משום, פלפל חריף או פרחי פירטרום, רוטנון, עלי עץ איזדרכת הודית( Neem) ועוד. רצוי להוסיף לתמציות אלו מעט מי סבון ושמן מינרלי.
vאיסוף ידני ושטיפה: פשוט וקל בזמן ביקור בגינה, במהלך עבודה בגינה או לאחר שתיית קפה בזולא, לבדוק את הצמחים. במקרה וישנה בעיה רצינית כדאי לאסוף חלזונות מזיקים. אפשר לנער, למעוך או לקטוף לארוחת ערב מאסות של ביצי חרקים, לרווה, זחלים וכנימות-עלה ( מומלץ גם לאסוף מזיקים להכניס לבלנדר להוסיף מעט סבון ולפזר על הצמחים הנגועים ). שטיפה (בזרם גבוה בזמן קצר) של לרווה, ביצים וחרקים גם היא יעילה אך היא צריכה להיות בתיאום עם סדר ולוח הזמנים של ההשקיה.
* מחסומים: שני קרשי עץ או שורת אבנים משני צדדיי הערוגה הם מחסום יעיל; פיזור או הנחה של אבנים/סלעים/צדפות/ מפוררות או פיסות נייר לטש מסביב לגידולים עוצר סוגי חלזונות ; פיזור על ומסביב לבצל, גזרים או כרובית- אבקת פלפל חריף מרתיעה זחלי תולעים. במקרים קשים ניתן לכסות גידול במנהרוניות עשויים פוליפרופילן מאוורר שיעצרו חיפושיות פשפש, חיפושיות שונות, זחלי כרובית ואף ציפורים רעבות (בזמן האבקה של גידולים ספציפיים יש לחשוף את הכיסוי). קולרים עשויים קרטון או נייר לטש מסביב לשתילים מונעים גישה לפשיטות לילה של זחלי פרפר לילה, Cutworms
* חרקים וחיות מועילות– כבר נאמר בעבר "הפרי שנגסה בו הצרעה אינו פרי באושים…" בשדה אורגני המחקה את המערכת האקולוגית בטבע מתקיים איזון טורף נטרף של חרקים ובע"ח אחרים. השימוש בהדברה הכימו-סינתטית בחקלאות הקונבנציונלית מערער איזון זה ויוצר סופר-חרקים, משאיר שאריות רעל בגידולים בקרקע ובמאגרי מים, ומשמיד למעשה את כל האורגניזמים במערכת האקולוגית של השדה! את 'הרעים' וגם את 'הטובים'. חשוב לזהות עי' התבוננות מי הם החרקים המועילים לנו בגינה/שדה שלנו לשלב אותם.
חרקים כגון זבובון כנימת העלה, צרעות טפילות (ברקונידית, חלצידית), חיפושית פרת משה רבנו או חיפושיות זבל, שפרייריות, גמלי שלמה ועוד. הם בעצמם או הלרווה שלהם טורפים וטפילים של חרקים המוכרים כמזיקים כגון אקריות, מנהרנים, תריפס, נמטודות ועוד.
עכבישים, צפרדעים, ציפורים, קיפודים כולם הם טורפי חרקים מזיקים ומאזני מערכת, וחשוב לארח חלק מהם בגינה ולמצוא להם מקום. לכן בשדה אורגני חשוב להקים בריכת מים קטנה, לגדל פרחים עשירים בצוף ואבקת פרחים (צמחים חברים), להשאיר מעט עשבים בין גידולי הירק (גז"י) ולבנות מחפורות ומחילות.
* מלכודות– ניתן להכין או לרכוש מלכודות מסוגים שונים שנועדו לצמצם מספר של זן חרקים מזיק או לשמש כמדד להגעה או הופעה של מזיק חדש כך שניתן יהיה לדעת איך ניתן לטפל בו לפני עת.
ישנן מלכודות דביקות צבעוניות או/ו מפתות עי' פליטת פרומונים, מלכודות מזון ומים, וגידולי הסטה ממולכדים כגון שמיר המסיט תולעי עגבנייה מחוספסות hornworms מהעגבנייה, וברגע שהשמיר נגוע בתולעים אלו משרשים את השמיר ומסלקים אותו מהשדה.
על התבוננות התמדה ואהבה
חוואים/ות, איכרים/ות, חקלאים/ות או פלאחים/ות מהווים למעשה את הגשר שבין הטבע הפראי והמערכת האקולוגית המגוונת לבין האנושית החד-זנית המודרנית- עירונית המנותקת מבחינה תפיסתית כמעט לחלוטין מהטבע, אך תלויה ומנצלת אותו באינטנסיביות.
שנים על גבי שנים חקלאים הם מעין מדענים הבוחנים את מציאות גידול המזון בכל עונת גידול, מתמודדים כמעט בכל יום עם בעיה או תופעה חדשה שניבטת אליהם מתוך עולם הטבע הפראי והמדהים של הצמחים, החרקים ובעלי החיים. האיכרים האמיתיים מתבוננים ולומדים איך לעבוד עם הטבע לא כנגדו, הם עושים זאת כדי להפיק בצורה בריאה מזון אמיתי עי' כך שהם לא פוגעים במערכות האקולוגיות העדינות המקיימות אותם. הם משמרים את האדמה לא רק לעצמם אלא לדורות הבאים. הם לא מנצלים, כופים או אונסים את המשאבים כי הם יודעים וידעו כבר אז שהמשאבים מתכלים; שכל דבר בטבע קשור לשני; שמה שאתה עושה למערכת אתה עושה לעצמך.
הם הבינו שהאדמה אינה שייכת להם, אלא שהם שייכים לאדמה…
חומר נוסף על חקלאות
בת-קיימא/אורגנית/סביבתית:
ארגון חקלאות ביו-אורגנית בישראל. www.bio-organic.org.il
אנדרז אמי אטינגר; חקלאות ישראל, מ"הפרחת השממה" להפרחת הסביבה, Worldwatch ישראל, דוח 2 , 2001, מרכז השל.
שלמה אילן; הגן הפורה, , 1997, הוצאת כפר ורדים.
הרדוף, חקלאות ביו-דינמית- www.bio-dynamics.org.il
Coleman Eliot, The new Organic Grower, 1995, Chelsea Green.
Rodale Institute: Rodale’s All New Encyclopedia of Organic Gardening, 1997, Rodale press.
Rodale Institute: Rodale’s Successful Organic Gardening Companion Planting, 1994, Rodale Books.
חיים, קמפיינר גינון וחקלאות אורגנית, מגמה ירוקה בפקולטה לחקלאות ואיכה"ס ברחובות: 051-272634 , 03-6960466 , katlav_matsui@yahoo.com