בשנים האחרונות, במסגרת חיפוש אחר תחליפים למתיל ברומיד, פותחה שיטת חיטוי קרקע על ידי אויר לוהט.
תאור השיטה:
אויר בחום רב – עד 700 מ"צ בנקודת היציאה – מוזרם במהירות רבה אל גרגרי העפר אגב תיחוח. התיחוח הוא לעומק של 35 ס"מ המבטיח עומק חיטוי רב. קצב התיחוח ומהירות האויר מבטיחים שהאויר החם יגיע לכל גרגר. חום האויר ההתחלתי הגבוה מאד ביציאה, מבטיח שהטמפרטורה באזור הגרגר תספיק לחיטוי ולקטילת גורמי הפגעים שעל פניו.
בימים אלו יצא אב הטיפוס השלישי. ממודל למודל חל שיפור בביצועי המכונה. ממכונה נגררת המפיקה אויר בטמפרטורה של 250 מ"צ ובמהירות של 8 מטר לשניה, הגיעו למכונה עם הנעה עצמית המפיקה אויר בטמפרטורה של 700 מ"צ במהירות של 25 מטר לשניה.
חיטויי הקרקע לווו בבדיקות מעבדה. אופי החיטוי – אגב תיחוח – מונע את הפרקטיקה המקובלת של הצנעה מכוונת של גורמי פגעים ובדיקתם אחר החיטוי. על כן יש לזהות ולאתר את גורמי הפגעים המצויים באופן טבעי בקרקע ולבחון את השפעת החיטוי עליהם. דבר זה מכביד על המעקב המדעי, ועם זה נמשכות בדיקות המעבדה בצמוד לביצוע החיטוי.
בשנת 2000 הוחל לראשונה בחיטוי מסחרי במושבי גוש שלום בקרקע חולית ובגוש חלץ בקרקע בינונית.
תוצאות:
בטבלאות הבאות מובאות תוצאות של גורמי גידול שונים בהשוואה בין שטח מחוטא לשטח שלא חוטא (ביקורת), אך תוחח באותה מתחחה ללא הזרמת אויר חם. כל התצפיות, פרט לספירת נמטודות, נעשו כשנה אחר ביצוע החיטוי. בכרובית ובברוקולי התצפיות נעשו בגידול שלישי אחר החיטוי.
טבלה 1. מספר נמטודות חופשיות ב- 100 ג' עפר מייד אחר החיטוי בריזוספירה, חודש אחר החיטוי
תלמי יוסף לפידות תלמי יוסף לפידות
ביקורת 5.92 10.17 58 (3) א 29 (4) א
חיטוי 1.67 4.7 17.3 3.7
הפחתה (%) 72 54 70 87
א. מספרים בסוגריים הם של נמטודות בעלות חדק (Stylet ).
כל התוצאות היו מובהקות.
טבלה 2. הגדרת עשבים שהודברו למשך עונה שלמה על ידי חיטוי קלטיב. תלמי יוסף 2002.
כף אווז דגנים שונים
ורבזינה צהובה חלמית
חרצית סביון
חרדל קייצת
מצליבים שונים מרור הגינה
טבלה 3. משקל ממוצע (ג') של ראשי קולרבי וכרובית. חלץ 2002.
קלרבי כרובית
חיטוי 231.7 863
ביקורת 177 673
A בקלרבי, האשרוש ממשיך לגדול עד להבשלה בוטנית. לכן המדידה צריכה להיות בנקודת זמן מוגדרת. משקל כבד יותר מבטא בכירות (פחות ימי גידול) ונובע מתנאי גידול טובים יותר.
טבלה 4. עומק בית השורשים באסקלפיאס בתלמי יוסף:
אחרי חיטוי במתיל ברומיד – 35 ס"מ.
אחרי חיטוי בשיטת קלטיב – 55 ס"מ.
דיון ומסקנות:
המחקר והפיתוח בשיטת החיטוי המתוארת עודם בתחילתם. יעילות החיטוי הוכחה עד כה רק במספר פגעים מועט, נמטודות חופשיות, עשבים ואולי פגעים זוטרים (Minor Pathogens ) הכרוכים בתופעת IGR. עוד רבה הדרך להרחבת השימוש למרבית טיפוסי הקרקעות ולמיגוון רחב של פגעים, להוזלת השימוש על ידי שיפורים טכנולוגיים וללימוד מנגנוני ההדברה. אך מהתוצאות שהושגו עד כה נראה בברור שהולכת ומתפתחת שיטת חיטוי מקיפה (ולא ייחודית לפגעים בודדים) לשטחים פתוחים ולבתי צמיחה בעלות (לפי הערכה ראשונית) שלא תעלה על עלות החיטוי במתיל ברומיד. במקרה אחד בו היתה השוואה למתיל ברומיד, החלקה שחוטאה בשיטת קלטיב עלתה על החלקה שחוטאה במתיל ברומיד הן בעומד (בגידול אסקלפיאס כעבור עונת גידול ראשונה), הן בבריאות הצמחים, הן במבנה ובעומק מערכת השורשים (טבלה 4, תמונות 5,6) והן בחיסכון במים. בכרובית ובקלרבי ניכרה תכונת IGR (שיפור הצימוח) גם בגידול שלישי אחר החיטוי כעבור שנה, שהביאה לתוספת יבול של כ- 30% (טבלה 3, תמונות 7,8). החיטוי הועיל בשמירת חלקה נקיה מעשבים עד סוף עונת הסייפנים (טבלה 2, תמונות 3,4). הוכחות נלוות נוספות הן התכונות המכניות של הקרקע אחרי החיטוי האופייניות לאלו שאחרי חיטויים מוכרים.
אך ההוכחה המשכנעת ביותר, אמנם בפרוש לא מדעית, היא תגובת החקלאים שהשתמשו בשיטת החיטוי, ונצטט תגובה אופיינית אחת המייצגת רבות אחרות:
"תוצאות הגידול היו טובות מאד. כמות היבול גדלה ב- 20%. נבדקו שורשים של העגבניה על ידי המדריכה ונאמר כי השורשים נקיים מאד. גם הגידול השני בלי בעיות קרקע ותוצאות יבול טובות. עיבוד הקרקע נוח מאד."